כך תוציאו דרכון פולני

רוצים ללמוד באירופה במחיר סביר או בחינם? לקבל שם רשיון עבודה בקלות? ובכן, גם אם עד כה לא התהדרתם בשורשים הפולניים שלכם, זה הזמן לעשות זאת

האם אי פעם האמנתם שסבתא גניה וסבא יאשק יהיו כרטיס הכניסה שלכם לאירופה? מסתבר שהשורשים הפולניים שלכם עשויים להשתלם, ובגדול: פולין היא אמנם מדינה ענייה עם שיעורי אבטלה גבוהים ביותר ולא מעט בעיות, אך מאז שצורפה לאיחוד האירופי באפריל 2004 הדרכון הפולני הוא דרכון אירופי לכל דבר. במילים אחרות: מי שנושא דרכון פולני רשאי לנוע בחופשיות ברחבי אירופה, לעבוד בה, לגור בה וללמוד בה. עסקה לא רעה, אין ספק, כפי שהבינו כבר מזמן ישראלים רבים שמוכנים להשקיע סכומי כסף לא מבוטלים כדי לקבל את האזרחות והדרכון הנכספים.

כמה עולה להיות פולני

האזרחות הפולנית קלה להשגה, באופן יחסי. ראשית, משום שלא צריך לוותר על האזרחות הישראלית כדי לקבל אותה, ושנית, משום שהיא ניתנת ביד רחבה לכל הצאצאים של אזרחי פולין.

כך, הסב שנולד לפני יותר מ-100 שנה ונפטר לפני 20 שנה, עדיין יכול להיות המקור לאזרחות שמקבלים כאן ועכשיו בישראל 2005. אגב, לאזרחות זכאים גם אנשים שנולדו במקומות שכיום אינם פולין, כמו גליציה שבתום מלחמת העולם השנייה עברה לשליטת אוקראינה.

עובדה זו – וכן העובדה שבישראל חיים כמיליון יוצאי פולין וצאצאיהם – מצביעה על פוטנציאל עסקי אדיר לגופים שונים שמציעים למבקשי האזרחות לעשות עבורם את העבודה הלא פשוטה הזו.

העוסקים בתחום – שגובים עבור תהליך הגשת הבקשה סכומים שנעים בין 900 דולר ל-1,200 דולר – מדווחים על עשרות פניות של מתעניינים מדי שבוע. מי שיעשה את התהליך בכוחות עצמו, אגב, ישלם עבור תרגומים, אישורים נוטריונים ואגרות כ-600 דולר.

האם חיוני להשתמש בשירותיהם של עורכי דין או חברות המתמחות בעניין כדי לקבל את האזרחות? באופן בלתי מפתיע, העוסקים בתחום מתעקשים שכן. לדברי עו"ד צבי נגלר, "עצם הגשת הבקשה מצריכה ידע – יש הרבה ניואנסים שאדם שאינו בקיא בהם עלול לשים לעצמו מקלות בגלגלים ולקלקל את הסיכוי לאשרור אזרחות. למשל, ברגע שהוא מכניס פרטים מיותרים, או מחסיר פרטים חשובים. לפעמים צריכים להלך בין הטיפות. בנוסף, הטיפול מצריך המון התרוצצויות שגוזלות ימים על ימים".

קובי יוחנן מחברת יורוגלוב מסביר שלשגרירות פולין מדיניות די נוקשה כלפי מבקשי האזרחות, וכי במקרים רבים אנשים מגיעים לשגרירות ממרחקים, אך לא זוכים להיכנס, כי מכניסים רק 6-5 אנשים ביום. לדבריו, "כך אנשים מבזבזים ימי עבודה שלמים ובסוף מתייאשים".

מי שבוחר לבצע את התהליך באופן עצמאי יכול למצוא מידע ולהוריד את הטפסים הרלוונטיים באתר האינטרנט של שגרירות פולין.

מי זכאי לאזרחות פולנית?

בין אם עושים זאת באופן עצמאי, ובין אם נעזרים בשירותיו של עו"ד או בחברה המתמחה בתחום, תחילה יש לעמוד בתנאים המזכים באזרחות הנכספת. ביקשנו מעו"ד צבי נגלר לעשות קצת סדר בדברים:

העיקרון הוא שכל מי שאחד מהוריו יליד פולין או בעל אזרחות פולנית יקבל אזרחות – עד סוף הדורות. אבל אי אפשר "לקפוץ" על דור. המשמעות היא שאם לדוגמה בחור ישראלי בן 22 רוצה אזרחות וסבא שלו יליד פולין, צריך קודם כל לאשרר את אזרחותו של הסב, לאחר מכן את אזרחותו של אחד ההורים (בנו/בתו של הסב), ורק אז את אזרחותו של הנכד. בכל מקרה – האדם הקובע הוא זה שנולד בפולין ואם אזרחותו מאושררת, הדרך לאזרחות צאצאיו סלולה.

כיצד נקבעת האזרחות?

הואיל וחוקי האזרחות הפולניים השתנו פעמיים ב-100 השנים האחרונות, כללי אזרחות שונים חלים על מי שעזבו את פולין לפני 51' ועל מי שעזבו אותה אחרי שנה זו.

מי שעזב את פולין לפני 51': גברים – מי ששירתו בצה"ל עד 51', אזרחותם נשללה, כך שרק האזרחות של גבר שעלה בשנים הללו ולא שירת בצבא תאושר. נשים – האזרחות של מרבית הנשים שעזבו לפני 51' בגיל 50-20 נשללה, מפני שלא היו ברות שירות בצבא הפולני. לכן, אם סבתא שלכם עלתה בשנים הללו, יש סיכוי סביר שאזרחותה לא תאושר.

מי שעזב את פולין לאחר 51': ב-57' היתה עלייה עצומה של יהודים מפולין – יותר מ-100 אלף בני אדם. בעיקרון, לכולם יש אזרחות, אך חלק לא מבוטל מאנשים אלו נדרשו לחתום שהם מוותרים על אזרחותם הפולנית כתנאי לעלייה לישראל. מי שחתמו על כתב הוויתור, לא תאושר אזרחותם ואזרחות צאצאיהם, בדרך כלל, ואולם עו"ד נגלר מסביר כי ניתן להגיש ערעורים שונים על הוויתורים, שברבים מהם נפלו פגמים (ראה מסגרת נפרדת). בנוסף, בגלל שעברו שנים רבות, לפעמים גם לא מוצאים את הוויתורים. בקיצור – גם למי שזוכר שחתם על ויתור כדאי לבדוק את זכאותו.

מהי הפרוצדורה לקבלת האזרחות?

ראשית, יש למלא 8 עמודים של טפסים ושאלונים שצריכים להיות כתובים פולנית. כמו כן, יש לצרף קורות חיים בפולנית, ולאתר תעודות כמו: תעודת לידה, תעודות נישואין, פטירה, אישורים מצה"ל וממשרד הפנים. בשלב הבא מוגשת בקשת למחוז המתאים בפולין, שלא פעם מערים קשיים ושואל שאלות שונות ומשונות. אגב, לדברי עו"ד נגלר, השמועה שלפיה יש לעמוד במבחנים בשפה הפולנית אינה נכונה, ואין כל צורך להוכיח את ידיעת השפה. אם הבקשה לאזרחות נדחית, ניתן להגיש על כך ערעור תוך 14 יום למשרד הפנים הפולני ולבית משפט פולני.

מקור: רוני לינדר-גנץ, הארץ

יש לכם שאלות? רוצים לדעת עוד? דברו איתנו ונשמח לענות:
השארת תגובה